MW_ND3

על סרנדיפיטי (Serendipity) והאקריות חינוכית

אסנת מרום ואני נפגשנו וסיפרתי שכבר מלא זמן אני רוצה לכתוב את הקשר בין מה שאני קוראת לו ״האקריות חינוכית״ ובין סרנדיפיטי.
אז הנה בתקציר:
יש הרבה שיח על הצורך בשינוי האופן שבו מערכות חינוך ולמידה פועלות. בתוך השיח הזה יש הבנה היום ששינוי לא יקרה רק משינוי מדיניות או מרפורמה (top down) אלא בשילוב, תנועת מלקחיים, של שינוי שמגיע מהשטח (butom up) וכזה שמגיע מלמעלה.
מחקר הדוקטורט שלי עסק בדיוק בזה- במורות ומורים שמשנים את האופן בו הם מחנכים ומלמדים. במקביל, גיליתי שאף מושג שהיה קודם לא בדיוק מתאים והגיתי את ההמשגה של האקריות חינוכית.
מילה על האקריות: האקריות היה בעבר מונח מאוד שלילי שמזוהה עם פריצה למערכות מחשב והיום hacks זה מונח לפתרון בעייתיות יצירתי, לקיצורי דרך יעילים וכו׳.

 

לנשות ואנשי חינוך האקרים יש אוסף של מאפיינים, תפיסות והתנהגויות כמו תשוקה גדולה למקצוע, זהות חינוכית מגובשת ויכולת רפלקטיבית.
ויש גם 4 מאפיינים שקשורים ממש ממש לסרנדיפיטי:
  • מורים ומורות האקרים מבינים שהם פועלים בסביבה שיש בה מימד גבוה של אי ודאות. הם לא רק מבינים אלא ״עפים״ על זה ועל החלק ההרפקתני של לגלות כל פעם מחדש מה יקרה נניח מפרויקט שיזמו. באנגלית קראתי לזה embracing uncertainty.
  • נשות ואנשי חינוך האקרים מעולים באיתור של משאבים והזדמנויות סביבם שיכולים לשרת את העשייה החינוכית שלהם. זו יכולה להיות פינה בחצר, מישהי מקהילת בית הספר, הורה או שלולית חורף שנמצאת מחוץ לבית הספר. הם פשוט פתוחים לכל מה שסביבם ומעזים לעשות בזה שימוש לטובת המטרות החינוכיות שלהם.
  • אחד החלקים הכי מרכזיים בהאקריות חינוכית היא לקיחת סיכונים והתמודדות עם כשלונות. זה קשור כמובן ישירות לעניין אי הודאות. אם אני מוכנה להיות בסיטואציה בה אני אומרת ״אני לא יודעת״, אני מוכנה לכך שזה יכול מאוד להצליח וזה יכול גם ממש להיכשל. שילוב של ביטחון והעזה לקחת סיכונים, להיכשל וללמוד מהכישלונות.
  • המאפיין הרביעי הוא קצת סבוך. הרבה פעמים האקרים והאקריות מרגישים קצת לבד (מישהו הגדיר עצמו אפילו כזאב בודד) ויחד עם זאת, הם מבינים שאי אפשר לשנות לבד. האקריות חינוכית משמעה להבין את הערך של עבודה רשתית, את היתרונות של להיות חלק מקהילה מקצועית לומדת ולפעול כל הזמן לייצר או להיות חלק מקהילה כזו.

 

עכשיו כשאני מכירה את המונח סרנדיפיטי הוא יתווסף להגדרה המקורית שלי של האקריות חינוכית כי ככה אני רואה את זה- 
הנכונות לעשות דברים בלי לדעת בדיוק בדיוק ״מה יצא מזה״, 
ההבנה שלא הכל בשליטה, 
הסקרנות בלקיחת סיכונים,
והחוויה המשמעותית של לעשות את כל זה כחלק מקהילה.
נגישות