זה אולי נראה ״רק״ סבון אבל זו מתנה שיש מאחוריה הרבה מכל מה שאני אוהבת-

חינוך אחר

ערכים

עשייה חברתית

ברק בעיניים

קהילה

עשייה

יצירתיות

ועוד מלא דברים.

אז מה הסיפור של הסבון?

ביקרתי בתיכון החברתי חיפה. חזרתי מוצפת בחוויות והתרשמויות וחולקת עכשיו עם העולם כי בחודש הקרוב נפתחת ההזדמנות להגיע לבקר שם ובעוד בתי ספר ומסגרות חינוך של דרור בתי חינוך.

כמה זוויות על הביקור:

בבית הספר יש שלוש מגמות:

מסלול עיצוב תעשייתי

מסלול ניו מדיה חברתית

מסלול אקו ים

בכל המגמות יש למידה פעילה, כזו שמחוברת לעולם שמחוץ לבית הספר, פדגוגיה חברתית ואקטיביסטית.

הלמידה היא בקבוצות קטנות של כ 20 לומדים/חניכים. לכל קבוצה יש את השם שלה, היא מקשטת את המרחב הכיתתי בהתאם וכל זה תורם לתחושת השייכות וכמובן גם ללמידה.

מה עוד?

המעגל.

למידה באופן שבו יש לכל אחד ואחת מקום, רואים אותי כל הזמן, יש לי מקום להביע את הדעות שלי ולהיות במיקום שווה ושיוויוני.

כבר כתבתי פה כמה פעמים כמה אני אוהבת מרחבי מייקריות. זה ישר גורם לי לרצות ליצור ולעשות. הלמידה במגמות נעשית במרחבים שמאפשרים ומעודדים פדגוגיה אחרת. בתמונות אפשר לקבל קצת מושג איך זה נראה.

מה עוד במרחב? המון המון תוצרים של לומדים. גם זה מעצים את התחושה של בית חינוך שהוא של הלומדים וטביעות האצבעות שלהם, עם הזהות הייחודית לכל אחד ואחת מופיעות בכל מקום.

וכמו שכתבתי לגבי הקבוצות, מרחב (כיתה) שהוא של הקבוצה ובדמותה.

אני לא מכירה טוב את חיפה וכשהכנסתי את הכתובת לוויז ראיתי שבית הספר ממש ממש קרוב לים. בבית הספר גם הבינו את זה ויצרו שיתוף פעולה מהמם עם המכון לחקר ימים ואגמים בישראל. תלמידי מגמת אקו ים שותפים יחד עם חוקרות וחוקרים מהמכון למחקר על עיצוב תבניות בטון שיעודדו גידול אלמוגים ושימושים מגוונים בסוגי אצות שהם מגדלים. לפעמים הם הולכים ללמוד במכון ולפעמים חוקר או חוקרת מהמכון מגיעים לבית הספר לחדר שמלא באקווריומים עם כל מיני אצות שהם מגדלים.

זוכרים את הסבון מתחילת הסיפור? אלו האצות מהאקווריום שהפכו בסוף תהליך של למידה מבוססת פרויקטים למוצר שאפשר למכור ויש לו ערך.

יש כמובן עוד המון התרשמויות וחוויות אבל הכי טוב שתראו בעצמכם באתר בית הספר.