MW_D12

מה מעניין את העולם המחקרי (תיכף) אחרי הקורונה

END זהו כנס בינלאומי שאני מציגה בו כבר כמה שנים וגם חברה בוועדה המדעית שלו. אני אוהבת לראות מה מעסיק קולגות בעולם בתחומי הלמידה, החינוך וההשכלה הגבוהה, אוהבת לקרוא הצעות ואוהבת גם את הדד ליין  שגורם לי לשבת ולכתוב בעצמי. 

השנה שוב החליפה מצלמת רשת את הביקור באיזו עיר אירופאית וכמו תמיד, מחקרים מהרבה מקומות בעולם כמו איטליה, דרום אפריקה, צילה, פינלנד, סין, מלטה, קנדה, אוסטריה ועוד. מלא מבטאים ומלא נושאים מגוונים כמו מחקרי קורונה אבל ממש לא רק. סוגיות של הוראה ולמידה, וגם מחקרים חברתיים הנוגעים לסוגיות של שוויון וצדק.

חולקת כאן כמה מהדברים שעניינו אותי או התחברו לי לסוגיות שמעסיקות אותנו כאן, במזרח התיכון שלנו.

דרום אפריקה:

כמה מחקרים על נקודת התפר בין פוליטיקה וסוגיות חברתיות להשכלה. 

# מחקר אשר עסק בניתוח תוכניות הלימודים בתחומי מדעי החברה אחרי הבחירות הדמוקרטיות הראשונות ב 1994. כמה נושאים שעלו:

-חוסר עיסוק בזכויות אזרח בתוכניות הלימודים. 

-המלצה לגיבוש תוכניות המכילות את המגוון הרחב של תרבויות.

– אחת המטרות בתוכנית הלימודים צריכה להיות הקניית היכולת להבין מציאות מנקודות מבט שונות.

– באופן כללי מורים במחקר ציינו שיש הרבה עמימות בנוגע לסוגיות פרקטיות של הוראה ושל תוכניות לימודים כלומר מה אומרים ומה לא, במה עוסקים ועם מי ומתי.

– סוגיות של הוראה: הרקע האישי של המורים נמצא כבעל השפעה גבוהה על המודעות החברתית שלהם ועל היכולת להבין סוגיות הקשורות לרקע המגוון של הלומדים. כמו כן עלו נושאי הכשרה להוראה של התחום והעובדה שבתוכניות ההכשרה יש נגיעה מעטה מדי בנושאים של צדק חברתי. 

# מחקר נוסף עסק באינטגרציה והתבסס על שאלונים לכ 800 תלמידים שחורים אשר הולכים לבתי ספר שרובם לבנים. לטענת החוקרים:

  • בתי הספר המשיכו לתפקד כ Monoculture schools במובנים של תרבות ותוכנית לימודים, עובדה אשר פגעה בתהליכי גיבוש זהות אישית של הלומדים. 
  • הלומדים מרגישים נוח יותר ללמוד עם מורים שזהותם דומה לשלהם.
  • רוב הלומדים חוו קונפליקטים בין מה שלמדו בבית ומה שלמדו בבית הספר.
  • וגם כאן, ההמלצות קשורות להכשרת מורים ללמד בכיתות מגוונות והעיסוק בכך בתהליך ההכשרה.

יוון:

מציגה מאוניברסיטת אתונה פירטה תוצאות סקירה בינלאומית אשר מטרתה לאתר פתרונות לירידה במספר התלמידים הבוחרים במקצועות מדעיים (בעיקר פיזיקה, יותר בנות), וירידה בעמדות חיוביות כלפי מדעים בהשוואה למדינות אחרות באירופה.

היא נתנה את אוסטרליה כדוגמה למקום בו מתחילים בחשיפה מוקדמת למושגי פיזיקה (גילאי 10-11), חשיפה זו גם במסגרות הפורמליות וגם בבלתי פורמליות משפיעה לחיוב על עניין אקדמי, עמדות ומחויבות לעתיד. דוגמה נוספת ניתנה מנורווגיה שם נמצא כי אפילו התערבות של יום למידה חוויתי אחד (חד פעמי) תרמה לשיפור עמדות כלפי מדעים, במיוחד אצל בנות אשר נחשפו למדעניות וחוקרות במפגש ישיר ובלתי אמצעי.

עיקרי ההמלצות: להכניס חוגי מדעים וחוויות של למידה פעילה וחקר בתוך תוכנית הלימודים ולא באופן חיצוני ולשלב אומנות ויצירתיות בהוראת המדעים. כמובן, גם כאן- הכשרת מורים הוצגה כמפתח לקידום הוראה איכותית של התחום.

נורבגיה:

האם בהכשרת מורים יש קורסי תכנות? ומה מלמדים בהם? ומה צריך ללמד בהם ולמה?

על כל השאלות האלו ניסו עורכי המחקר להשיב. בין ההמלצות:

לגבש קורס תכנות המיועד במיוחד למורים שיהיה בבסיסו קורס שפה ויאפשר להבין טוב יותר מה תלמידים עושים בלימודי תכנות ולהיות מעורבים בבחירות של מגמות ותחומי התמחות. כמו כן, חשוב לשים דגש על ידע פדגוגי לגבי ״איך מלמדים תכנות״ ופחות מיקוד בידע תכנותי.

למידה רב- תרבותית ורב לאומית:

חוקר הציג פרויקט בינלאומי שתוכנן לפני הקורונה בשיתוף פעולה גלובלי של אוניברסיטאות מגרמניה, אינדונזיה, פרו ונמיביה. התוכנית היתה למידה התנסותית של ניהול פרויקט טכנולוגי בקבוצות מעורבות בינלאומיות ותוך כדי הקניית יכולת עבודה בצוות, גישור על פערי תרבות ושפה וידע מעשי בניהול פרויקטים בעולם הטכנולוגי.

הפרויקט יצא לדרך (עם הרבה פשרות) למרות הקורונה ולמרות האתגרים הרבים כמו פערי הזמן. 

כמה מאפיינים:

  • סטודנטים יכולים להגיש מועמדות ולקחת חלק, זו בחירה.
  • הדרגתיות: עובדים קודם בקבוצות של המדינה ואז מפגש בינלאומי ולמידה רב תרבותית ואינטר-דיסיפלינרית.
  • דגש על פרויקטים רלוונטיים מהעולם עבור לקוחות אמיתיים: למשל לבנות מערכת ניהול מידע לגוף ממשלתי בנמיביה.
  • פעילויות גיבוש חברתיות כמו אתגרים מטיק טוק כדי לייצר גיבוש צוות.
  • הכרות עם כלים טכנולוגיים המקובלים בתעשייה לניהול פרויקטים.
  • חווית למידה משמעותית ושביעות רצון מאוד גבוהה של סטודנטים למרות שלא היו מפגשים פיזיים ולא טיסות ברחבי העולם כפי שהובטח ו.

בגזרת הקורונה, הרבה עיסוק בתהליכי שינוי באקדמיה: 

  • מגמה (מבורכת) של שינוי מרחבי למידה וניצול מירבי של מרחבים בקמפוס. 
  • איך מרצים מעדיפים ללמד מרחוק- מהבית או מהקמפוס? אין תשובה אחת נכונה. מרצים לפעמים העדיפו ללמד בקמפוס גם אם זה היה מרחוק כי הם נוטים להרגיש פחות לבד, יש ביטחון ברשת האינטרנט ויש תמיכה טכנית. 
  • בתחום של מניעת שחיקה ושימור הסגל, נמצאו יתרונות רבים וגישה חיובית יותר למי שלימדו בזוג (עם עוזר הוראה או מרצה שותף).
  • מוסדות להשכלה גבוהה (בעיקר קולג׳ים בארצות הברית) עסקו במתן מענה לבעיות חדשות של לומדים החל מבעיות פיזיות של גישה לאינטרנט ומכשירי קצה ועד בעיות של השמנה ותזונה לקויה ( דמיינו תלמידי קולג בני 19 שמעולם לא בישלו ותקועים בדירה או ביחידת דיור בלי גישה לאוכל מזין), בעיות נפשיות ועלייה באובדנות. הפתרונות היו ניסיון לשמר מסגרות קיימות וכן הוספה של מסגרות חדשות אשר יכולות לסייע ביצירת קהילות לומדים למטרות אקדמיות ולמטרות של Well Being.

על מה אני דיברתי?

הצגתי מאמר בשם ׳Mind the Gap׳ שכתבתי יחד עם ד״ר דנה קפלן אודות התהליך הטרנספורמטיבי שאנחנו מקדמות אצל דוקטורנטיות אשר נמצאות בתהליך של שינוי זהות מקצועית מזה של מורה לתפיסות ואופני חשיבה של חוקרת. תהליך מרתק שאנחנו מובילות יחד כבר השנה החמישית.

הפרזנטציה השניה שלי עסקה בתובנות מתוך המחקר ׳קשר כפול׳. מאתגר לזקק תובנות של ספר שלם ושל פדגוגיה בלתי פורמלית לקהל בינלאומי שלא מכיר תנועות נוער ולכן בחרתי להתרכז בשלושה נושאים: הרחבת הבחירה בבתי ספר ובהשכלה הגבוהה, הכיתה כקבוצה חברתית ובחשיבות קשר בינאישי ותקשורת דיאלוגית. שני המאמרים יעלו פה לתיקיית הפרסומים ממש בקרוב.

נגישות